נשים במעגל העבודה בראייה בין - דורית

הקדמה

ידוע כבר כי שינויים טכנולוגים הביאו לשיפור באיכות החיים ובהארכת תוחלת חייו של האדם. תמורות אלו הובילו ארגונים ומקומות עבודה שונים להתמודד עם מצבים חדשים שלא היו מוכרים קודם לכן, לדוגמא, ארגונים בהם קיימים נציגי דור אחד עד ארבעה דורות אשר צריכים לעבוד יחד ולשתף פעולה כאשר כל דור מביא עימו ערכים שונים, אופי שונה ותפיסת עולם אחרת בכל הקשור למקום העבודה (Keepnews, D. et al.; 2010). השינויים הללו הביאו גם להקמתם ופיתוחם של מקומות עבודה רבים, שלא היו קודם לכן, ואת העובדה שיותר נשים נכנסו למעגל העבודה והחלו לשאת בנטל הפרנסה. תאוצת השינוי החלה כבר בשנות ה 60 וה 70 של המאה הקודמת והביאה בסופו של דבר לצמיחה ולשינוי במעמד האישה. אישה הנכנסת למעגל העבודה יכולה לשפר את מצבה הכלכלי של המשפחה ולתרום לרווחת המשפחה בהווה ובעתיד. יחד עם זאת האישה עדיין ממשיכה לשאת את התפקיד המרכזי של טיפול וטיפוח הבית והדאגה לילדים. כך יוצא שאישה אשר יוצאת למעגל העבודה לצורך פרנסת המשפחה מתמודדת עם לחצים הן מבית והן מחוץ, כאלו אשר בסופו של דבר עלולים להביא לשחיקתה. הלחצים הללו משפיעים על היחסים הפנים משפחתיים ועל מורכבות היחסים הללו.

 

אריכות החיים הביאו לכך שגם בתוך משפחה גרעינית בודדת נוכל למצוא בני משפחה משלושה דורות ולעיתים אף יותר. סבירות גבוהה היא שנמצא כי כל דור תופס את מהות העבודה במשפחה בצורה שונה. כך יכולים הורים שגדלו וחונכו על ברכי הסיסמא "העבודה היא חיינו" לא להבין ואף לכעוס על ילדיהם שמעוניינים רק במשרה חלקית כדי שיוכלו בזמן שנותר להעשיר את הידע, לצמוח ואף לבלות ולטייל. ממציאות זו עולות התהיות, האם תפיסת העבודה השתנתה במהלך הדורות, ואיך הללו משפיעים על היחסים בתוך המשפחה?

עבודה זו תבחן את הגישות השונות לעבודה על פני הדורות כפי שבאים לידי ביטוי במחקרים תוך התייחסות ליחסים המשפחתיים ולמורכבות שנוצרת כתוצאה מכך בהיבט של מעורבות נשים במעגל העבודה. ההיבט הנשי נובע מתוך רצון לבודד את האלמנט המגדרי כמשפיע על יחסים אלו. העבודה מתבססת על מחקרים בתחום אך גם על ראיונות שנערכו עם שלוש נשים בנות משפחה אחת המייצגות שלוש דורות, סבתא – אמא – נכדה, אשר כולן לקחו או לוקחות חלק בשוק העבודה.

 

סקירת ספרות

מחקרים רבים (Macky, K. et al. 2008; Giancola, F., 2006) בחנו את הסוגיה 'האם קיימים פערים בגישה לעבודה ובערכי עבודה בראיה בין דורית' תוך התייחסות למקום הרגשי ולחשיבות שתופסת העבודה בחייו של האדם. המודרניזציה והשינויים בטכנולוגיה התעשייתית ובקדמה החברתית והתרבותית מהווים מרכיב חשוב בקביעת רמת החיים של הפרטים בחברה. חברות מסורתיות אשר חוסמות ודוחות את החידושים הטכנולוגיים בולמות לרוב את התפתחותן הכלכלית. תהליך זה הפך את החברה מכזו אשר מתבססת על מקורות כוח פיזיים, טכנולוגיה מוגבלת ותפיסת עולם מסורתית, לכזו המבוססת על טכנולוגיה ומדע מפותחים. אחת ההשפעות הבולטות של תופעה זו היא שיפור בתחום הרפואה המביא לעליה בתוחלת החיים. אנשים חיים כיום בממוצע יותר מבעבר ומעורבים יותר בחיי העבודה למשך זמן רב יותר מבעבר. בנוסף, השינויים הטכנולוגים המואצים שינו את תפיסת העבודה כך שאנו מוצאים כיום יותר נשים אשר פעולותיהן בבית נעשות בזמן קצר יותר והן יוצאות מהבית ונכנסות למעגל העבודה (Cowgill, D.O.; 1974).

 

המודרניזציה הכניסה קצב שינויים מהיר בעולם אשר לא מאפשר להמשיך להישאר בקיים אלא דוחף לראיה חדשה כלפי שוק העבודה וכלפי תפיסת התפקיד במקומות העבודה. נשים כיום לא נשארות בבית אלא יוצאות להשתכר כדי לעמוד בדרישות החברתיות הדורשות יותר מימון פיננסי לצורכי הבית אך גם כדי לממש ולפתח את עצמן. כך יוצא כי המודרניות הכבידה במידה מסוימת על האישה שכן היא עדיין נושאת את התפקיד הראשי כציר המרכזי בבית בטיפול ובדאגה לילדים ובניהול השוטף של הבית, ויחד עם זאת נוספה לה המשרה בשוק העבודה. יש לציין כי עומס זה יצר מצידה של האישה ציפיות בתוך המשפחה לקבלת עזרה מבני המשפחה, לתחושת דכדוך וחוסר סיפוק בגלל העומס הרב (Grady & McCarthy; 2008) .

 

אם נביט על החברה הישראלית נראה כי זו נעה בין חברה אשר נשענת על יסודות ומאפייני המודרניות לבין חברה מסורתית. ישראל הינה מדינת הגירה אשר קלטה לתוכה מגוון רחב של תרבויות שונות. התרבויות שנקלטו היו תרבויות שבטיות ותרבויות אינדיבידואליסטיות. במשפחות אשר מאופיינות באינדידואליזם וראיית הנוחות האישית על הקולקטיבית נמצא כי אישה אשר תצא למקום העבודה ותזקק לעזרה תאלץ למצוא את העזרה שלא דרך המשפחה שכן אלו מהווים יחידה סגורה כאשר קשרי הגומלין בתוכם חלשים. במשפחה כזו קלושים הסיכויים כי הדור המבוגר לאישה יעמוד לצידה ויעזור ויסייע בגידול הילדים באופן שוטף ויומיומי. הסיוע, אם יהיה, יהיה בעל אופי מרוחק יותר ובזמינות נמוכה יותר. לעומת זאת במשפחה קולקטיביסטית-שבטית בהם קיימים קשרים משפחתיים חמים נמצא לרוב מצבים בהם מסייעים למשפחה כאשר האישה יוצאת לעבודה. העזרה יכולה להתבטא בשמירה על הילדים לאחר שאלו חוזרים מהלימודים, הסעות, שמירה על הילדים בערבים ואפילו בעזרה כספית.

 

אם נבחן את ההיבט הדורי אזי זו טוענת כי קיימת השפעה כוללת וגורפת על קבוצות גיל שונות אשר המאפיין אותם הוא כי נולדו בתקופת זמן מסוימת. חברי אותו דור נולדו באותה תקופה, הלכו לבית הספר באותם זמנים, התקבלו לעבודה, פיתחו זוגיות, הולידו ילדים וגם סיימו את פרק העבודה בחייהם באותו הזמן ויצאו לפנסיה. דור נולד לתוך מציאות של כוחות וחוקים חברתיים ואלו לעיתים מקבלים את המצב באופן שונה מהדור הקודם. לא תמיד מצליחים האנשים השייכים לדורות השונים להבין האחד את בחירותיו של השני אך יחד עם זאת הבדלי הדורות הם הזרז לשינוי חברתי, לדיאלוג, ולקיומם של דיונים ומחלוקות (Brenda J.K et al.; 2010). כך יוצא לדוגמא שדור ההורים אשר חווה את הקמת המדינה ואת המלחמה ותקופת הצנע שלוותה לאחר מכן, יחשוש יותר ויזהר בצעדיו בגלל חוויות הילדות הלא פשוטות לעומת דור אשר נולד לסיטואציה פחות מערערת ויותר בטוחה מבחינה כלכלית כפי שאפיינו את ישראל השנים שלאחר מכן.

 

בחינת הסוגיה האם קיימים הבדלים בין הדורות אינה פשוטה כלל שכן הקשר בין גיל, תקופה ודור מורכב ומעורפל והופך את הרצון לבודד את השינויים בגלל השפעות הדור לבקשה ברורה אך לא בהכרח פשוטה. אם נתבונן על התרומה של השינויים בגיל הרי שאלו מביאים עימם צמיחה אישית, התפתחות מנטאלית וצבירת חוויות במשך השנים. התקופה אליה נולד האדם מביאה עימה אירועים היסטוריים שהתרחשו בפרק זמן מסוים (מלחמות, התפתחות טכנולוגית, אירועים כלכליים משמעותיים) ואילו דור מתייחס לחוויות משותפות שקרו לכל שכבת הגיל באותה תקופה. בידוד ה"דור" מתוך "גיל" או "תקופה" מחייב הגדרה מדויקת וייחודית במחקרים (,Macky, K. et al. 2008;. Keepnews, D. et al.; 2010). לטענתו של גיאנקולה (Giancola, F., 2006) החוויות שנחוות בדור מסוים משפיעות על האנשים בצורות שונות בגלל הבדלי מגדר, מצב כלכלי, גיל האדם וחוויות חיים אישיות אשר משפיעות על כך, לאור זאת טוען הוא כי קשה לבחון בצורה מדויקת את הגישות לעבודה בפן מבודד של השפעה בין - דורית.

 

מאפייני הדורות

על מנת לבחון את הגישות לעבודה בראיה בין-דורית נבחנו שלושה דורות אשר אחד מהם פרש בשנים האחרונות משוק העבודה ואילו השניים האחרים תופסים את המרכיב העיקרי בכח האדם בשוק העבודה, ואילו הם:

 

♦ דור המסורתיים (Silents), אלו אשר נולדו בין השנים 1925-1942. הנשים היוו אחוז קטן יחסית משוק העבודה ורוב הנשים טפלו בילדיהם כאשר בן הזוג עבד. הצרכים המשפחתיים היו כאלו אשר אפשרו להשתכר רק מהמשכורת היחידה של הבעל. מושג הקריירה אשר התפתח בתקופה מאוחרת יותר לא היה מוכר בתקופתם והם בילו לרוב את זמנם בגידול הילדים (Dries, et al.; 2008). כך יוצא שדור זה לא התמודד עם המתח בין העבודה והמשפחה ונמצא כי יחסית לדורות הבאים נחשב לדור מאושר יותר (Putney & Bengtson, 2005; Beutell & Wittig-Berman, 2008 ).

 

♦ דור הבומרס ((Boomers, אלו אשר נולדו בין השנים 1943-1960. גדלו בסביבה בה לרוב האב עבד והאם הייתה עקרת בית. השינויים הטכנולוגים והמודרניזציה הביאה בסופו של דבר ליציאתן של הנשים בדור זה לשוק העבודה, בתחילה באחוזים קטנים אך כיום מהווה דור זה כ 40% מכלל כח האדם בארה"ב. בנוסף, זהו הדור אשר החל להתמודד עם המתח שבין עבודה, לימודים ומשפחה ונמצא כי הן מלומדות יותר מהדורות הקודמים אך מדוכאות יותר מהדור המבוגר להן (Putney & Bengtson, 2005). זהו בעצם הדור הראשון אשר נאלץ להתמודד גם עם גידול הילדים וגם עם עזרה להורים בגיל השלישי (Beutell & Wittig-Berman; 2008).

 

♦ דור האיקס (דור ה X), אלו אשר נולדו בין השנים 1961-1981. דור אשר גדל למציאות פיננסית יציבה יותר בה שני ההורים עובדים ולא נמצאים בבית. בנוסף, זהו דור שבו החלה תמורה בשינויים הטכנולוגים מואצים בעולם, שינויים שייצרו מקומות עבודה חדשים עם כיוונים חדשים (היי טק) אך גם המעיטה או הקטינה את התפקידים המסורתיים (מזכירות, אדמיניסטרציה). זהו דור אשר יחסית לקודמיו הוא שיתופי יותר בעבודה, מלומד, פחות היררכי, יותר יזמי ונכון יותר לנוע מתפקיד לתפקיד (Ferres et al.,2003). בניגוד לדורות הקודמים לו הרי שבדור זה קיים הרצון בקרב הנשים להשגת איזון בין עבודה לבין המשפחה והנאה (Twenge & Campbell, 2008).

 

 

התפלגות שעות העבודה על פני הדורות

מחקרים אשר נערכו בשנות ה 60 ובחנו את התפלגות הזמן על פי מרכיבים משמעותיים שונים בחייו של האדם בחייו מצאו כי 13% מהזמן הופנה לשעות הפנאי, 33% לשעות העבודה ו 45% לזמן משפחה. סקר זהה נערך כ 30 שנים לאחר מכן ומצא כי ההתפלגות השתנתה וכי 27% מהזמן מוקדש לשעות הפנאי, רק 17% לשעות עבודה (לעומת 33% במחקר הקודם!) ו 41% לשעות משפחה. אין ספק שגם מבחינה כמותית חלה ירידה בשעות אשר אנשים מקדישים לעבודה לעומת הדורות הקודמים. המרכז לעבודה ומשפחה בארה"ב בדק את הנטייה והרצון של אנשים לעזוב מקום עבודה ולעבור לתפקיד עם אחריות רבה יותר על פני השנים ומצא על פי סקר בשנת 1992 כי 80% מהעובדים רצו תפקידים עם אחריות רבה יותר אלא שעד 2002 מספר זה קטן ל 60% (Twenge, 2010).

 

 

מרכיבים בגישה לעבודה בראיה בין - דורית

התפלגות האנשים על פני הדורות השונים תוך אפיון כל אחד מהדורות הללו כפי שצוינו לעיל מניחה כי קיימים הבדלים בין דוריים בגישות לעבודה (Work attitude). הגישה לעבודה הינו מושג המוגדר לרוב כהכרה ערכית או רגשית להיבטיה השונים של העבודה. בעבודה זו אתמקד בשלושה אלמנטים מרכזים בגישה לעבודה: מחויבות לארגון, שביעות רצון ותחושת הביטחון בראיה בין דורית.

 

במחקרו של ג'ורקביץ (Jurkiewicz,C.L.;2000) אשר בחן 241 עובדים מתחומים שונים נבדקה תפיסת העבודה על פי חמישה עשר פקטורים שונים. המדגם כלל 63 עובדים מדור האיקס ו 178 עובדים מדור הבומרס ונמצא כי העובדים יותר דומים משונים. בשנים עשר פקטורים אשר בחנו את הגישה לעבודה נמצא דמיון בין הדורות ורק בשלושה פקטורים שונים נמצאו הבדלים: הרצון ללמוד דברים חדשים, החופש מלחצים ותיאום בין דרישות העבודה השונות. בכל אלו נמצאו הבדלים מובהקים בדור הבומרס לעומת דור האיקס. לעומת זאת דור האיקס דרש באופן מובהק חופש מפיקוח במהלך עבודתו.

 

בחינת המחויבות לארגון מבטאת את הזיקה הרגשית וההזדהות של הפרט עם הארגון וכן את שיקולו הקוגניטיבי לגבי מחיר המשך שהייתו או עזיבתו את הארגון. בדרך כלל ניתן לאפיין מחויבות זו על ידי פקטורים מסוימים כגון אמונה חזקה בארגון וקבלת ערכיו ויעדיו תוך נכונות להשקיע מאמצים רבים לתועלת הארגון ורצון לתחזק ולשמור על השותפות בארגון. ישנה נטייה להכניס את המושגים מחויבות ארגונית ושביעות רצון מעבודה תחת אותה קטגוריה ולאחדם למושג אחד כוללני המבטא את יחסו של העובד כלפי הארגון והעבודה אך בפועל אלו שני מושגים שונים. המחויבות מבטאת יחס גלובלי ורציף כלפי הארגון ואילו שביעות רצון בעבודה מבטאת את היחס של העובד כלפי עבודתו או כלפי אספקט מסוים בעבודתו. המחויבות לעבודה היא פונקציה של מה שהעובד רוצה להשיג בעבודה. ברגע שהעובד מעוניין בדבר מסוים וזו מושגת במסגרת העבודה אזי המחויבות שלו גבוהה (Ferres et al.,2003).

אם נתבונן במאפייני הדורות השונים בהקשר למושג זה הרי שניתן לומר בחלוקה בין דורית כי דור הבומרס מאופיין במחויבות רגשית גבוהה למקום העבודה לאורך זמן, ראית מקום העבודה כמקום בעל חשיבות רבה בחייו, זו אשר בונה את זהותו האישית. התנהגות זו יכולה להיתפס מחד, כמחויבות גבוהה למקום העבודה, ומאידך, כשיקול כלכלי רציונאלי בגין עלויות עזיבה גבוהות. דור האיקס נחשב לדור בעל ערכי מחויבות לעבודה נמוכים מדור הבומרס. נמצא כי אלו פחות מעוניינים להקריב את חייהם לקריירה, מחליפים יותר מקומות עבודה ורואים בכל מקום עבודה מקום זמני ואבן דרך למקום העבודה הבא. עבור דור האיקס המחויבות היא קודם כל לעצמם ורק אחר כך למקום העבודה. יחסית לדורות שקדמו לו הרי שזהו דור אשר קיבל אפשרויות רבות יותר למימוש העצמי בעבודה ולכן הרגיש פחות מחויב למקום העבודה. נמצא בארה"ב כי תחלופת מקומות העבודה בקרב בני דור זה הוא 18 חודשים. יתכן כי התנהגות זו מהווה ניגוד גמור לעבודה המאומצת שאפיינה את דור הוריהם. הלויאליות שלהם לעבודה מתבטאת בהערכה ובתרומה שיש להם לארגון כפי שמעריך אותה המנהל שלהם. יותר תחרותיים, לוקחי סיכון ומונעים להצלחה. מחקר שבדק את מחויבות דור זה לארגון יחסית לדורות הקודמים לו מצא שאין הבדלים במחויבות אך יש הבדל במשך הזמן שבו דור זה אוחז במשרה. כל עוד הוא נמצא בתפקידו אזי הוא מחויב לתפקיד אך ברגע שהוא תופס שהתפקיד לא מתאים לו הוא עוזב את תפקידו (Ferres et al.,2003; Twenge, 2010).

 

במחקרם של קיפניוז ושות' (Keepnews, D et al.; 2010) אשר בחן את שביעות הרצון במקום העבודה באספקטים שונים מצא כי קיימים הבדלים בין הדורות, אלו אומנם מובהקים סטטיסטית אך מינוריים ולא משמעותיים. שביעות רצון בגין הטבות ושכר מוסברת בפער בין דורי רק ב 0.87% (Satisfacion with pay and benefits), פיתוח הקריירה ב 1.9% (Satisfaction with career development and advancement) וסיפוק עם הכרה בעבודה ב 1.35% (Satisfaction with recognizion). מכאן אנו למדים כי קיימים הבדלים בין הדורות אך הללו זניחים ומכאן שרב הדמיון מהשוני בשביעות הרצון מהעבודה.

 

אם נביט על שוק העבודה בארה"ב נמצא כי למרות ששינה לחלוטין את אופיו מעבודה יצרנית לשירותים לא מוצאים פער דורות לאורך השנים בשביעות הרצון של העובדים מעבודתם. הללו אוהבים את עבודתם, חשים הישגים אישיים בעבודה, ומרגישים שהמיומנויות המקצועיות השתפרו. אנשים מרגישים שביעות רצון ללא הבדלי דורות אלא שההבדל נובע ככל הנראה מתדירות המעברים. אם בדור המסורתיים אנשים הרגישו תחושת שביעות רצון ולא עזבו את מקום עבודתם הרי שהדורות הנוכחיים אנשים מרגישים את אותה תחושה אך במספר רב של מקומות עבודה אותם הם עוברים במהלך חייהם. זאת אומרת, שהתחושה והרצונות הפנימיים מניעים את האדם להגיע לשיווי משקל בתחושות שביעות הרצון שלו במקום העבודה (Jurkiewicz, C. L.; 2000).

 

גם בתחושת הביטחון במקום העבודה קיימים הבדלים בראיה בין דורית. דור המסורתיים תופס את מקום העבודה כמקום שבו יש לשהות "מעריסה עד הקבר". בתפיסה זו גדלים הסיכויים כי השלב הבא אחרי הכניסה לעבודה תהיה היציאה לפנסיה. לעומת זאת גם דור הבומרס וגם דור האיקס תופסים זאת כמקום אשר יכול להשתנות בהתאם לשינויים הכלכליים בשוק ולכן יכלכלו את צעדיהם בהתאם. מחקרם של ברנדה ועמיתיו (Brenda,J.K et al.;2010) הוכיח כי תחושת הביטחון במקום העבודה אכן יורדת מדור המסורתיים לדור הבומרס ואז מתחיל לעלות שוב בדור האיקס.

 

סקירת הספרות עד כה התייחסה לגישה לעבודה בהיבט בן דורי תוך דגשים ייחודיים בגישה זו. החלק הבא ידון בשילוב הנשים בעולם העבודה תוך התייחסות לקונפליקט משפחה-עבודה שיכול להיווצר כתוצאה מכך.

 

השפעת הגישה לעבודה תוך התייחסות לקונפליקט בית - עבודה

מבנה המשפחה ותפקודה השתנה במהלך המאה האחרונה באופנים שונים. לטענתם של הסוציולוגים, השינויים החיצוניים שמקורם בשינויים חברתיים או כלכליים משפיעים בסופו של דבר גם על מבנה המשפחה וגם על היחסים בתוך המשפחה. אריכות החיים הביאה ליצירתן של משפחות "ארוכות ורזות", ארוכות במובן שבני המשפחה מאריכים חיים יותר מבעבר, ורזות במובן שמספר האנשים במשפחה בעולם המערבי הולך וקטן. עובדה זו גם מצביעה על כך שמשפחות כיום הן יציבות ולאורך זמן כך שבני משפחה מבוגרים במשפחה מהווים משאב עזרה לצעירים במשפחה (Putney & Bengtson, 2005).

 

התייחסות נוספת היא לנתוני הנישואין והגירושין אשר השתנה עם השנים. בשנת 2000 היו 53% מתושבי ארה"ב נשואים וזאת לעומת 72% ב 1970, בנוסף, 11% מהזוגות התגרשו בשנת 2000 לעומת 4% בשנת 1970, ומאז ועד היום חלה ירידה במספר האנשים שמתחתנים. אנו יכולים למצוא כיום יותר נשים מבעבר אשר דוחות חתונה ומביאות ילדים באופן יחסי בגיל מאוחר יותר. במצב שכזה נשים פחות נסמכות על בני זוג כדי להתפרנס אלא על הוריהם שיעזרו להם. כך יוצא שגדלים סיכויה של אישה מבנות דור האיקס להינשא בגיל מאוחר ואולי אף להקים משפחה חד הורית תוך התבססות והסתמכות כי הוריה יממנו ויסייעו לה בניהול משפחתה. נתון זה מסביר את העומס הרגשי אך גם הכלכלי אשר נוצר על כתפיה של אישה מדור הבומרס אשר גדלים סיכוייה להתנהל כלכלית לבד ללא עזרה מבן זוג וזאת בנוסף לניהול הבית והמשפחה (Putney & Bengtson, 2005).

 

מבט על שנות ה 50 מצביע על אנשים אשר עזבו את הבית כבר בגיל 18 והחלו להיות עצמאים כלכלית ללא רצון וצורך להיעזר בהורים. לעומת זאת שנות ה 2000 מאופיינות בראיה שונה לגמרי באספקט זה, 50% מבני 18-24 עדיין גרים עם ההורים (עם הורה אחד או עם שניהם) כאשר יש אשר מביאים את בן הזוג לגור עם ההורים גם אחרי החתונה ויש כאלה שאחרי הגירושין חוזרים הביתה ונעזרים בהורים מבחינה כלכלית. כיום הדור הצעיר מרגיש הרבה יותר נוח מבעבר לבקש את עזרת ההורים מבחינה כספית. כך אנו מוצאים כי בשנים האחרונות קיימת מגמה של עומס כלכלי ורגשי שמוטל על ההורים שאמורים לפרנס ולדאוג לאנשים רבים יותר ולתקופות ממושכות יותר מבעבר ובמיוחד על האישה אשר ממשיכה לשאת בנטל ניהול המשפחה בנוסף לפרנסה (Putney & Bengtson, 2005).

 

לאור האמור לעיל הרי שהתייחסות לעולמן של הנשים מצביע על כך ששילוב העבודה והמשפחה בחיי האישה נהיה מורכב ומסובך ומותיר אותה עם דילמות לא פשוטות איתן היא צריכה להתמודד. למרות הציפייה מהאישה כי זו תשולב במעגל העבודה הרי שקיימת וממשיכה הציפייה ממנה כי זו תמשיך להוות מרכז הציר בבית הדואג לרווחת כולם יחד עם הכניסה למעגל העבודה, מכאן מצופה ממנה כי זו תמצא את האיזון בין הציפיות החברתיות לאישיות בשני אספקטים אלה (Raskin, 2006). יש אשר עבורן העבודה היא הכרח ראשוני ורק לאחר מכן המשפחה אך רובן יוצאות לעבודה מתוך הכרח כלכלי (Raskin, 2006). הנשים מדור הבומרס מרגישות בקונפליקט יותר מהדורות האחרים שכן הן לא מצליחות לנהל את הזמן שבין הבית, העבודה, משפחה והורים בצורה יעילה ולשביעות רצונן (Putney & Bengtson, 2005). הלחץ שנוצר על הנשים מעבר ליצירת איזון בין עבודה למשפחה הוא גם ביצירת משמעות בעבודה תוך צמיחה אישית. אם בשנות ה 70 היה זה מקובל שאישה אשר מתחתנת כבר לא צריכה לעבוד הרי שכיום השילוב שבין עבודה למשפחה תוך יצירת איזון מקורו בהנחה שיש צורך לצאת כיום לעבודה להשתכר ולהרוויח אך גם מתוך צורך להתפתחות אישית לצורך רווחה חברתית. אם בשנות ה 50 היה זה מוזר ואף תמוה שאישה תצא לעבודה הרי שכיום זה מוזר שהיא לא עובדת Grady & McCarthy, 2008)). אם חזרה למקום העבודה אחרי הלידה היום היא אחרי 3-6 חודשים הרי שבשנות ה 60 רק אחת מ 8 חזרה לעבודה אחרי לידה ו 2 מתוך 3 בשנות ה 80 (Loder, T.L. ;2005).

 

הנשים מדור המסורתיים היו עסוקות בגידול הילדים ובנשיאת האחריות עליהם ולא היו צריכות להתמודד עם המתח שבין משפחה-עבודה. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל רק 20% מהנשים עבדו בין השנים 1950 – 1960 כאשר ההנחה היא השאר עסקו בגידול הילדים וטיפוח הבית. הן התמודדו פחות עם הקונפליקט משפחה – עבודה ודאגו יותר ליצירת סינרגיה בין השניים. הנשים מדור זה הושפעו מהדורות הקודמים ולא שברו קודים מסורתיים, המשיכו לשאת את תפקיד האישה האחראית למשפחה ולבית כאשר הפרנסה היא באחריותו של הגבר ( Beutell & Wittig-Berman, (2008. הנשים מדור הבומרס אשר להן ניתנו הזדמנויות רבות יותר ללמוד, לעבוד ולהתקדם אך יחד עם זאת, פתיחת האפשרויות הללו גרמו להן גם להרגשת תסכול מתמשכת בגלל עבודה מאומצת. מצד אחד, הן שברו את המסורת הקודמת אשר "הכשירה" את האישה להישאר בבית ולשמור על הילדים ולכן זו יצאה לעבודה ועזרה בפרנסת המשפחה (Beutell & Wittig-Berman, 2008). מאידך, תפקיד הטיפול במשפחה נותר כשהיה ובנוסף לא קיבלו תמיד עזרה מדור ההורים אלא נהפוך הוא נאלצו להתמודד גם עם סוגית הטיפול בהורים אשר מתבגרים ומזדקקים לתשומת לב. היציאה מהבית של בני הדור הצעיר התעכבה ואף יש אשר חזרו חזרה לבית לאחר שנכשלו בנישואין, או לא הצליחו להקים משפחה ביחד עם בן זוג, או בגלל חוסר יכולת להתמודד עם המצב הכלכלי בחוץ. כל אלו העמיסו על בני הזוג מדור הבומרס אך בעיקר על האישה אשר ממנה מצופה להמשיך לנהל קריירה, עבודה ולשאת בניהול התקין של הבית (ראה נספח א'). המחקרים מראים שהיציאה לעבודה עבור דור זה בשילוב הקשיים שתוארו פגע קשות בהנאה וברצון של נשים אלו ליהנות מהנישואין ואלו נפגעו וגרמו לעליה ברמת הגירושין, עליה בתחושת הכישלון וגם תחושות קשות של דיכאון וחרדות. הנשים מדור האיקס משתדלות לשלב ולאזן בין משפחה ועבודה תוך תחושה וידיעה ברורה כי הן יכולות להיעזר בהורים מבחינה כלכלית אשר אלו יוכלו להשלים את מחסורן במידה והשכר / עזיבה זמנית את מקום העבודה לא יאפשרו את השתכרותן הזמנית. נשים אלו רוצות לבלות יותר ולאזן בין משפחה ועבודה כך שהן תוכלנה לעבוד אבל גם לשלב את המשפחה בחיים בצורה נוחה יותר (Putney & Bengtson, 2005). אחת הסיבות לצורך לאזן היא בגלל שהטכנולוגיה נמצאת בכל מקום כך שמקום העבודה והתפקיד אותו הן נושאות לא נשאר בתחומי מקום העבודה בלבד אלא יכול לנדוד באמצעות הנייד והמחשב גם לתחומי הבית. עומס זה גרם בסופו של דבר לדור זה לשים גבולות לעבודה ולשאוף להשיג איזון בין משפחה ועבודה כדי שהגבולות לא יחצו יתר על המידה (Beutell & Wittig-Berman, 2008).

 

אנו מוצאים שהאישה אשר משלבת בין עבודה-משפחה חוותה אספקט זה באופן שונה בין הדורות. בסקירה זו הובאו ממצאי הגישה לעבודה באופן כללי בה אנו מוצאים כי לא חל שינוי בגישה לעבודה בהיבט הדורי, אך אם מסתכלים על היבט זה מצד האישה תוך שילוב נשים-עבודה מוצאים הבדלים משמעותיים בין הדורות אשר משפיעים על הרגשת הסיפוק והאושר של האישה.

 

דיון ומסקנות

הגישה לעבודה בראיה בין דורית תוך התייחסות לקונפליקט משפחה-עבודה מביאה לדיון שלוש נקודות עיקריות עליהן התמקדנו בעבודה: תחושת הביטחון במקום העבודה, המחויבות למקום העבודה ותחושת שביעות הרצון בו. עיון במחקרים מראה כי למרות שנראה על פניו כי קיימים הבדלים משמעותיים בין הדורות בגישה לעבודה הרי שאלו לא מוכיחים הבדלים מהותיים אלא מינוריים. זאת אומרת, אנו מוצאים שהגישה לעבודה לא השתנתה על פני השנים למרות שינויים טכנולוגיים וחברתיים.

 

המחקרים שנערכו בשילוב ראיונות הנשים מגלים כי התייחסותן לסוגיות שונות בעבודה זהה אך התוכן שונה. שלושתן הרגישו מחויבות לעבודה ותחושת ביטחון מתוך נקודות מבט שונות, הסבתא מתוך נקודת מבט כי "כך צריך להיות", הבת מתוך תחושת מחויבות מעצם ניהול עסק עצמאי ואילו הנכדה מקפידה לציין כי היא מרגישה מחויבת במסגרת התנאים שהציבה לשעות העבודה. כך שבכל שלושת הדורות מציינות הנשים תחושה של מחויבות, אחריות, ביטחון ותחושת סיפוק למקום העבודה.

 

יחד עם זאת המחקרים שנערכו בתחום כללו את כלל האוכלוסייה ולא נערכה הפרדה מגדרית. יתכן ואם הללו היו נבדקים בראיה מגדרית יש והיינו מוצאים התייחסות אחרת לתחום העבודה בראיה בין דורית. למרות שממצאי הראיונות מחזקים את ממצאי המחקרים עם השנים הרי שראיה מדויקת יותר יכול והיתה מביאה אלמנטים נוספים שלא נלקחו בחשבון במסגרת מחקר לכלל האוכלוסיה.

 

כאשר משלבים את מוטיב העבודה עם המשפחה ויצירת המתח שנוצר הרי שכאן קיימים הבדלים. הסבתא הרגישה תחושת מחויבות לעבודה אך זו השתלבה בתנאי העבודה הנוחים ועזרה שקיבלה מאמה שעמדה לצידה, ולכן זו יכלה לנהל בצורה נוחה ומעמדה טובה את הקונפליקט שיכל להיווצר בגין עבודה-משפחה. הבת אשר החלה בגיל צעיר לנהל עסק ביחד עם גידול ילדים נאלצה להתמודד עם קושי ל"עשות הכל לבד" שכן הוריה לא תמכו בה בעזרה לילדים אך זו פתרה זאת באמצעות קניית שירותים אשר אפשרו לה את השקט לנהל את העסק. מצבה הפיננסי הטוב והיציב אפשר לה בעצם להתמודד בצורה טובה יותר עם הקונפליקט של משפחה – עבודה. הנכדה מנהלת את הקונפליקט מעמדה נוחה יותר כיוון שהצבת התנאים לבעל החברה מבוססת על ההנחה כי הוריה יכולים לסייע לה מבחינה כספית במידה והיא תאלץ להתמודד עם קשים פיננסים או רגשיים בקושי שבין שילוב משפחה ופרנסה. אומנם הוריה לא יכולים לסייע לה בגידול הנכד שכן הם לא גרים לידה אבל הם מסייעים במתן עזרה כספית אשר מסייעים לה לשלב בין השניים.

 

אין ספק ששילוב פרנסה ומשפחה ומצב פיננסי איתן סייע לשלושת הנשים לנהל את הקונפליקט בצורה טובה יותר מאשר המצב בו מצבן הפיננסי היה פחות טוב. גם העובדה כי אין בעיות רפואיות במשפחה מאפשרת לאם לנוח ולנהל את חייה בשלב זה בחייה כפי שהיא רוצה ללא תלות וצורך בטיפול בנכדים או בהורים. כך יוצא שמחקרים עתידיים אמורים להתייחס לאספקטים אלו, מצב פיננסי ובריאות וכשירות לתפקוד עצמאי שכן אלו הם אלמנטים שמעמיסים על האישה מעבר להתמודדותה עם הלחצים שנובעים משילוב עבודה – משפחה.

 

הצטרפו לניוזלטר והתעדכנו בכל מה שקורה בעולם העסקים המשפחתיים

ד"ר חדוה יוסף

  ייעוץ לעסקים משפחתיים

054-9039990

  • Flipboard
  • LinkedIn - Black Circle
  • Facebook - Black Circle
  • Google+ - Black Circle
  • YouTube - Black Circle
  • Pinterest - Black Circle

 

    2010-2019 - Hedva Yosef