סיפור מקרה:

עתידי לוט בערפל בעסק המשפחתי

כבני אנוש אנו מבקשים להבין, לחזות ולשלוט במציאות שלנו, אנחנו אוהבים וזקוקים לוודאות. הוודאות עוזרת לנו ללמוד ולהתקדם במהלך החיים, היא מגנה עלינו ומעניקה תחושה נעימה וטובה. אם יש בידינו וודאות וביטחון שנשיג את מה שאנחנו רוצים כי אז נחוש רוגע ושלווה. לעומתם, חוויית אי הוודאות מועדפת פחות. רובנו נוטים לחוש בה סכנה, תסכול, פחד ואפילו חרדה. מצב שבו לא עומדת בפנינו האפשרות לחזות בביטחון מה עומד לקרות בעתיד, העתיד מעורפל וחסר בהירות, ואין לנו ביטחון שנשיג את מה שאנחנו שואפים אליו.

 

גם ממצאי המחקרים תומכים בטענה זו. הם מוכיחים כי מצבים של אי ודאות מעלים את תסמיני הפחד והחרדה בקרבנו. זה נובע מכך שכאשר אנו נאבקים כדי להתמודד עם מציאות של חוסר ידיעה ואי בהירות, המוח שלנו מעורר מספר הולך וגדל של תרחישים אפשריים, בדרך כלל שליליים, שזורעים בנו פחד ולא נותנים מנוח. הדרך להתמודד עם מצבים אלו היא בדרך כלל על ידי איסוף מידע רב ככל האפשר, גם אם חלקי, אודות המצב ונקיטת פעולות לאור מידע זה.

 

המקרה הבא ישפוך אור על הקשר שבין אי ודאות, ודאות ונקיטת פעולות יזומות.

 

סיפור המקרה

הסיפור מתחיל משיחת טלפון של שני אחים שעובדים בעסק המשפחתי של הוריהם. עסק משפחתי בבעלותם ובניהולם של הורים (בני 63 ו 65) אותו הם מנהלים כבר יותר מ 30 שנים. להורים ארבעה ילדים. הגדולה (36) עובדת בתחום האדריכלות, השני (34) עובד בעסק בתחום המכירות והשיווק, השלישית (32) רופאה, והרביעי (30) עובד בעסק המשפחתי בתפקיד תפעולי (כדי למנוע זיהוי מוחלט טשטשתי חלק מפרטי המשפחה).

 

שני הבנים עובדים בעסק המשפחתי וזוכים לתנאי שכר טובים, אפשר לומר כי בסך הכל הם די מרוצים. שתי הבנות מחוץ לעסק המשפחתי ולא קשורות אליו בשום צורה.

 

פנייתם לקבלת ייעוץ לא נבעה מקושי בהווה אלא דווקא קושי ובהירות לגבי העתיד. ככל שהעמקתי הבנתי בעצם כי תוכניתם של ההורים לגבי המשך העסק לא ברורה להם. כל ניסיונותיהם להבין האם הם מתכוונים להעביר את העסק או למכרו עלו בתוהו. בכל פעם שעלתה השאלה ההורים ענו להם בביטחון "אל תדאגו, הכל בסדר, תבטחו בנו, אנחנו דואגים לכם". התשובות הללו לא נסכו בהם ביטחון, להפך, הם גרמו בעיקר לתסכול. הפניה שלהם נועדה בעיקר לקבל עצה מה נכון לעשות במקרה שכזה. מחד, הם רוצים להבטיח את העתיד שלהם, עתיד משפחתם, ככלל מדובר בשני אחים, שניהם כבר נשואים ובעלי משפחות. מאידך, הם לא רוצים להקשות על ההורים, לא רוצים להלחיץ או לפגוע שלא במתכוון.

 

 

שתי הערות המתייחסות לתגובת הורים

ראשית, כפי שציינתי בתחילת המאמר, אנחנו, כיצורים אנושיים זקוקים לוודאות כדי שנוכל לחוש ביטחון, כדי שנוכל לתכנן את העתיד. טענת ההורים " אל תדאגו, הכל בסדר, תבטחו בנו, אנחנו דואגים לכם...." לא יכולה להוות תשובה מרגיעה כיוון שאנחנו, כבני אנוש, רוצים להרגיש בטוחים ושולטים בחיים שלנו על ידי פעילות המוכיחה זאת ולא רק על ידי הבטחות.

 

שנית, יכולות להיות הרבה מאוד אפשרויות המסבירות את מעטה אי הודאות השורר בעסק. מקושי לעזוב את העסק ולהעביר את המושכות לדור הבא, או חוסר ביטחון האם זה הזמן הנכון להעביר את העסק ועד מצב שבו ההורים מקבלים המלצות סותרות לגבי העסק, כמו לדוגמא, חו"ד מעורכי הדין השונה מזו של רואי החשבון או של סוכן הביטוח או אף מהמלצות הבנק. המלצות סותרות וריבוי אפשרויות מקשה עליהם לקבל את ההחלטה כיצד להמשיך.

 

אלו פתרונות עומדים בפני ההורים

כל משפחה היא מקרה ייחודי בפני עצמו ולרוב נמצא פתרונות שונים המותאמים רק לה, ובכל זאת, אם נסתכל על המקרה כפשוטו, מתוך הנחה וידיעה כי העסק מתנהל בצורה טובה ואין רצון להכניס שותף לעסק, אזי עומדות בפניהם שלוש אופציות עיקריות:

 

1. להכין תוכנית העברה מסודרת של העסק המשפחתי תוך חלוקת שווה של העסק המשפחתי בין הילדים, במקרה שלפנינו לחלק אותו לארבע באופן שווה.

 

2. להכין תוכנית העברה מסודרת של העסק המשפחתי כאשר העברת הבעלות על העסק היא לידי הילדים אשר עובדים בעסק ואילו אלו שמחוץ לעסק יקבלו תמורה השווה בערכה לזה של העסק המשפחתי.

 

3. למכור את העסק ולקבל תמורה נאה בגינו.

 

ההורים בשלב השיחה לא מסרו שום רמיזה אודות העתיד. מכיוון שאין אני יודעת כיצד הם תופסים את המציאות בשלב זה, כיצד הם רואים את העברת העסק לדור הבא, אין באפשרותי אלא להציע את המלצותיי בהתאם למצב המורכב הנ"ל.

 

המלצותיי עבור שני הבנים אשר עובדים בעסק

ראשית, ההכרה וההבנה שמדובר כאן במצב רגיש שכן כמעט כל פעם שאנחנו משלבים כסף ומשפחה אנחנו מצויים באזורים מעט רגישים, מצבים שמקשים עלינו התנהלות קלילה וזורמת אלא רצינית, מחושבת וגם מלאת ספקות פנימיים. מורכבות העניין גורם לקושי בקבלת ההחלטה בנושא, ומכאן שתסכול הוא מובן והגיוני אבל מיותר.

 

שנית, נקודה זו נוגעת בלקיחת יוזמה, להיות מעט יותר יוזמים עבור עתידכם גם אם מדובר בפניה ישירה להורים שלכם. כאן הייתי ממליצה לבנות תוכנית עסקית אשר תציג בפניהם כיצד אתם רואים את העסק בעוד 5 שנים / 10 שנים ולנהל משא ומתן בנקודה זו. מה לכתוב בתוכנית? כיצד אתם רואים את העסק בעתיד, הן מבחינה עסקית והן מבחינה משפחתית. אין זה אומר שהם אמורים לקבל את הצעתכם אבל אתם בהחלט נמצאים בעמדה טובה יותר לניהול משא ומתן מאשר לחכות ולהמתין למענה מהם. יתכן ודווקא תוכנית זו תעלה בפניהם אפשרויות שלא חשבו עליהן קודם לכן ויתכן גם שתוכנית זו תזרז את החלטתם. בכל מקרה, לעיתים המתנה לתפקיד או לקבלת מניות עלולה להיות ארוכה ולקחת שנים רבות, כשבדרך אי ודאות ארוכה ומתסכלת.

 

שלישית, התחילו לבדוק באופן רציני אפשרות של עבודה מחוץ לעסק המשפחתי, מה שמאלץ אותכם בפועל לרענן את קורות החיים אשר בידיכם. הגילאים 34 ו 30 של שני הבנים הם גילאים שנחשבים בעולם העבודה לשנים של "שיא הקריירה" חבל שאלו יבוזבזו על המתנה מיותרת. באם בנים אלו רוצים להבטיח את עתידם המקצועי וכרגע הם נמצאים באי וודאות מתמשך הם צריכים להבטיח זאת בכל דרך אפשרית. באופן עקרוני ההמלצה לעזוב נשמעת כהמלצה לא טובה, מאידך יתכן וההורים, בעלי העסק גורמים לכך שלא במתכוון. כך שדווקא פעולה יזומה זו יכולה לגרום בסופו של דבר לקבלת החלטות מצד ההורים.

 

בהצלחה!

 

בנוסף אולי תרצו לקרוא:

בנוסף אולי תרצו לקרוא:

הצטרפו לניוזלטר והתעדכנו בכל מה שקורה בעולם העסקים המשפחתיים

ד"ר חדוה יוסף

  ייעוץ לעסקים משפחתיים

054-9039990

  • Flipboard
  • LinkedIn - Black Circle
  • Facebook - Black Circle
  • Google+ - Black Circle
  • YouTube - Black Circle
  • Pinterest - Black Circle

 

    2010-2019 - Hedva Yosef