Image by alexandra lammerink

Photo by Unsplash

דף הבית  >  יחסים במשפחה> כיצד לשמור

כיצד אשמור על האינטרסים האישיים שלי בתוך העסק המשפחתי?

'מתיחות' הוא מושג ידוע ומוכר בפיזיקה. כשאנחנו מותחים חבל כלשהו אנחנו בעצם שומרים כי בשני הצדדים יופעל כח זהה אשר ישמור עליו מתוח וישר. כאשר מופר האיזון ובשני הצדדים מופעל כח לא שווה החבל יהיה רפוי. על גבי חבל מתוח אני יכולה לתלות דברים והחבל ישא אותם, לעומת זאת, חבל רפוי נושא דברים בצורה פחות טובה, יכולת הנשיאה שלו פחות מוצלחת. המסקנה היא - כדי שחבל יוכל לשאת דברים בצורה טובה אנחנו צריכים לשמור על מתיחות החבל לאורך כל הזמן.

 

עכשיו נמשיל את הדוגמה לחיינו הפרטיים.

 

בקצה האחד של ה'חבל' נמצא ה'אני' שלי שהם: האגו שלי, הרצונות והאינטרסים הפרטיים שלי, הדאגה העמוקה לעצמי. בקצה השני של החבל נמצאת ה'משפחה', ההורים, האחים, המורכבות המשפחתית והרצון לשמור על המשפחה מלוכדת ומאוחדת.

 

כדי שאוכל להתנהל בצורה מיטבית בתוך העסק המשפחתי או בתוך המשפחה אני צריכה לשמור על מתיחות שווה בשני הקצוות ולא להרפות באף קצה. לא להרפות בקצה האחד שהוא ה'אני' ולא להרפות בקצה השני שהוא ה'משפחה'. לא יותר מדי 'אני' אבל גם לא יותר מדי 'משפחה'. מינון נכון של הדברים יכול לשמור עלי בתוך המשפחה.

 

דילמת ה'אני' במשפחה

קריאה במקורות היהודיים רבי החוכמה והשנים מלמדת אותנו שהאדם נקרא לדאוג ולשמור על עצמו ורק אחר כך לדאוג לאחרים. ביטול עצמך מול אחרים נחשב, על פי המקורות, כחולשה ולא כטוב לב. זאת אומרת אני מחויבת וצריכה לשמור על עצמי ובעיקר לדאוג לעצמי. אבל מאידך, המשפחה, שהיא אוסף האנשים עם קשר הדם הקרוב אליך, היא ישות חיה ובועטת הדורשת מאיתנו לפעמים לוותר מעצמנו כדי שתתקיים, כדי שזו תמשיך להיות.

 

אם כן, כיצד אפשר לשמור על רמת מתיחות נכונה שתאפשר לי גם לשמור על האינטרסים האישיים שלי בד בבד לא תפר את הקו העדין של משפחה מאוחדת ומלוכדת.

להגדיר את הגבולות של עצמך

ניקח לדוגמא את אייל שעובד בעסק משפחתי ביחד עם ההורים ואחיו הגדול, יונתן. אייל רגיל מילדות שאחיו הגדול מקבל הרבה מעבר לאחים האחרים בגלל שהוא נתפס בעיני המשפחה כחלש יותר. ההתמודדות שלו עם העולם החיצוני מורכבת ולא פשוטה. ההורים מסוככים עליו כל הזמן. אייל מבין את ההתנהגות שלהם, ובמובן מסוים הוא היה נוהג בדיוק כמותם. הוא כבר הפנים כי מבין שניהם הוא זה שעובד ומשקיע שעות רבות יותר למרות שהשכר זהה. הוא גם מקבל את זה שההורים סוגרים ליונתן מינוסים גדולים בבנק, ואין לו בעיה עם זה.

 

לאייל יש משפחה משלו, אישה וילדים. הוא עצמו יש לו רצונות משלו, שאיפות ומטרות מאוד ברורות לגבי העתיד המקצועי שלו וגם לגבי עתיד העסק. הוא הגיע לנקודה פנימית שבו אין לו רצון לוותר מעצמו כל הזמן כדי שהמשפחה תהיה מלוכדת. הוא הגדיר לעצמו גבולות. שעות עבודה רבות יותר מול שכר שווה הם בסדר מבחינתו, גם אם ההורים מחליטים להעביר מחסכונותיהם עבור האח זה בסדר מבחינתו. הגבול מבחינתו הוא בחלוקת הרכוש – הוא לא מוכן שתהיה חלוקה שווה במניות כאשר המאמץ והנטל בניהול ובהשקעה לא שווים. על זה הוא לא יהיה מוכן להתפשר, זה הגבול מבחינתו שמגן על האינטרסים האישיים שלו בתוך המורכבות המשפחתית.

 

הגבולות שלנו מול המשפחה הם לרוב נזילים. הם לא אמורים להיות קשיחים. אם הגדרתי ביני ובין עצמי גבול מסוים בעבר וכרגע המציאות השתנתה, זה בסדר ואף רצוי לשנות זאת. הגבול יכול להיות נזיל ולהשתנות אבל חייב להיות ברור ובהיר. אני חייבת לדעת בשביל עצמי מהו הקו האדום שלי שמעברו אני לא מוכנה לזוז יותר.

 

אייל בדוגמא הזו שומר על האינטרסים האישיים שלו (חלוקה לא שווה של הרכוש בעסק) ויחד עם זאת מאפשר להורים להתנהל בצורה שאינה שווה מול אחיו כדי לשמור על אחדות המשפחה.

 

לא להתבייש לבקש

נמשיך עם הדוגמא של אייל ויונתן. שניהם שכירים בעסק של ההורים, אף אחד לא הבטיח להם הבטחות לעתיד. ההורים אף פעם לא דיברו איתם על חלוקת הירושה ועל חלוקת העסק. הילדים מקבלים שכר ותנאים נלווים אבל אין הבטחה מעבר לכך.

 

אייל יכול להרגיש מנוצל. הרי אין שיוויון בחלוקת הכספים בפועל בין הילדים, אחיו מקבל בפועל הרבה יותר. זה יכול להתקבל מבחינתו כסוג של עיוות. הגבול, כמו שציינתי למעלה, הוא בחלוקת הרכוש שעליו הוא לא מוכן לוותר. אייל לא מתבייש לשים את הדברים על השולחן. בשיחה עם ההורים הוא הבהיר להם את הרצונות שלו. את זה שהוא רואה את היחס הלא שיוויוני בינהם והוא מוכן לספוג זאת אבל מצד שני הוא לא מוכן לשבת ולחכות לחלוקה של הוריו אלא יוזם ודורש את מה שהוא חושב שמגיע לו. מבחינתו חלוקת רכוש שאינה שווה תפצה על כל אותם שנים בהם האח קיבל יותר ממנו.

 

אייל הגדיר את הגבול שלו, את הקו האדום שלו, ולא שמר זאת לעצמו אלא שיתף את ההורים בכך. זה לא פשוט לבוא ולדרוש מההורים. קיימת ציפייה שהם ידאגו לנו מבלי שנדרוש זאת, אבל לאור ההתנהלות מול יונתן וכדי לשמור על האינטרס האישי שלו אין מנוס מלהעלות את הסוגיה מול ההורים ולא להישאר פסיביים.

 

'חוק המאמץ המינימלי'

הדוגמא של אייל ויונתן דיברה על רכוש, אבל מה לגבי שחיקה בעבודה, על נתינה מעבר למה שאני מסוגלת לתת מבחינת זמן ומאמץ נפשי.

 

'חוק המאמץ המינימלי' הוא חוק פיזיקלי המסביר כיצד הטבע בוחר תמיד במסלול הקצר ביותר,  בפעולה המינימלית שתתן לו תועלת מקסימלית. דיפאק צ'ופרה היטיב לתאר כיצד החוק הזה יכול לעבוד עבורינו: "התבונה של הטבע מתפקדת בקלות נטולת מאמץ, ללא דאגה, בהרמוניה ובאהבה. וכשאנו רותמים את כוח ההרמוניה, השמחה והאהבה, אנו יוצרים הצלחה ומתברכים במזל בקלות ובלי מאמץ". כדי ליישם את החוק בחיים שלנו עלינו להפעיל מאמץ בצורה היעילה ביותר. לעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון ובכמות האנרגיה המינימלית.

 

אז איך כל זה קשור לשמירה על האינטרסים האישיים שלי בתוך המשפחה? משפחה היא מקום שיכול לשאוב אותנו לנתינה ולעזרה מעבר למה שאנחנו מוכנים ויכולים לתת. על אחת כמה וכמה אם מדובר במשפחה שמנהלת עסק. אם נשמור על כלל המאמץ המינימלי גם במסגרת משפחתית אזי כל חציית גבול כזה תוכל להדליק לי נורה אדומה שתהבהב ותאמר 'יש כאן חציית גבול'. ומהי אותה נורה? זה המאמץ שלא הופך אותי לשמחה, זה המאמץ שהופך למעמסה. כשזה קורה מתחילה השחיקה האישית והשמירה על עצמך מופרת בצורה ברורה. כשזה קורה צריך לדאוג לחזור ולשמור על איזון כדי ש"החבל" ישאר מתוח וימשיך לשאת דברים עליו.

 

בנוסף אולי תרצו לקרוא:

  • andre-bandarra-143949-unsplash (COM).jpg

    כיצד להציב גבולות בין המשפחה לעסק כאשר מנהלים עסק משפחתי?

  • cog-wheels-2125614_1280 COM.png

    מה עושים כאשר אין שיתוף פעולה בעסק משפחתי?

  • rawpixel-755572-unsplash (COM).jpg

    עסק משפחתי - הורים מנגה וילדים ממאדים

הצטרפו לניוזלטר והתעדכנו בכל מה שקורה בעולם העסקים המשפחתיים

ד"ר חדוה יוסף

  ייעוץ לעסקים משפחתיים

 

  2020 - Hedva Yosef

054-9039990