דף הבית  >  מרכז ידע  >  תקשורת וקונפליקטים > כיצד לעבוד

כיצד להתגבר על פער הדורות בעסק המשפחתי?

כמה לא פשוט לעבוד בכפיפה אחת בעסק שבו דור אחד מעריץ את ה"פנקס והיד רושמת", והשני את הסמארטפון.

האחד נולד לתרבות טכנולוגית, אינדיווידואלית ומהירה, והשני לתרבות המכבדת עבודת הכפיים, משתפת ומשפחתית אבל גם איטית יותר.

בעסק משפחתי, כמו בעסקים רבים אחרים, נוכל למצוא שני אנשים שמייצגים דורות שונים ועובדים יחד. בדרך כלל יהיו אלה הורים וילדים, דודים ואחיינים, אבל גם אחים שפער הגילאים בינם הוא כזה שמרגישים את השוני.

עד לפני מספר שנים, עוד לפני שהטכנולוגיה תפסה מקום נכבד בחיינו, הגדירו "שנות דור" כ 25 שנים בלבד אבל כיום ההגדרה הזו לא תקפה יותר. כיום נוטים הסוציולוגים להגדיר את פער הדורות בין 5-10 שנים, מה שכמובן הופך את העניין לסבוך ומורכב יותר.

אם בעסקים משפחתיים עסקינן, אז נשאלת השאלה: האם ניתן לעבוד
בשיתוף פעולה ולהצליח בעסק משפחתי תוך שיתוף של כמה דורות יחד, אשר נולדו לסביבה אחרת וגם שונים בסגנון חייהם, או שמראש פרויקט זה מועד לכישלון?

אם נתבונן לעומק נבחין בשני מרכיבים עיקריים התורמים לשוני הקיים בין הדורות:

לכל אדם יש רצונות שונים ושאיפות שונות בשלבים שונים בחייו. השאיפות שלנו בגיל ההתבגרות שונים מאלו שבשנות ה 20-30 או בגילאי 40-50. אם בשנות ה 20 קיים בנו רצון עז להתנסות, לחוות ולהתפתח הרי שבגילאי 40-50 קיים רצון להתבסס, לנוח ולדאוג לדור ההמשך.

כך יוצא שההורים חושבים שונה מילדיהם בגלל השלב השונה בו הם נמצאים בחייהם. הם כבר אנשים בוגרים, בעלי ניסיון עשיר בכל תחומי החיים ומעוניינים לחוות את החיים (כולל העסק) בצורה אחרת מילדיהם.

בנוסף, צריך להכיר בעובדה שהעולם השתנה, הדור הצעיר גדל בסביבה שונה מזו שגדלו הוריו.

דור של הישרדות מול דור שחי ברווחה כלכלית.

דור של צניעות לעומת דור של מותגים.

דור איטי שדורש זמן לכל מהלך לעומת דור שבו הקצב והתזמון הם אלוהיו.

 

השוני בסביבה בה כל אחד צמח עד לבגרות יכול לגרום לחוסר הבנה האחד את השני. ללא מודעות של שני הצדדים לפער בין הדורות ולצורך בתקשורת כמנוף להצלחת העסק, יכול זה להעמיק עד כדי חוסר יכולת לגשר.

כדי להרחיב עוד בנושא אני מזמינה לקרוא את המאמר אודות בחירת מקצוע בראי הדורות, הקישור למאמר.

 


הוא דומה לי אך שונה

אני רוצה לשתף אתכם בסיפור על עסק משפחתי, עסק שבו עבדו בשיתוף אב ושני בניו. האב, יזם בנשמתו, הקים את העסק מאפס, ממש מכלום. השקיע את כל זמנו מרצו והונו בעסק, ולימים הכניס את שני בניו הבוגרים לעבוד עימו.

החיים בעסק התנהלו עם עליות ומורדות אך בכל פעם שהגיעו הם לידי חוסר הסכמה לגבי נושאים עקרוניים היה אחד הבנים עוזב את העסק בטריקת דלת והאב היה רץ אחריו ומבקש שיחזור. אפשר לומר היום בבירור כי כל אחד מהצדדים ראה את העסק מזווית אחרת, מהשקפת עולמו שלו, וקיים היה קושי רב לגשר על הפערים.

עם הזמן הלכו וגדלו מספר "טריקות הדלת", והאב, ברגע מכונן של תובנה, הבין את מה שלא הבין קודם לכן. האב, שגדל בסביבה חברתית שורדת, שנלחם עוד מילדות על הזכות "לחיות", ראה בכל קושי בחיים הזדמנות לצמיחה, כפי שהוא צמח מכל הקשיים שחווה. ואילו בנו, שגדל ברווחה כלכלית, חווה את הקושי כאיום וככישלון, ולא היו בידיו הכלים להתמודד עם כך.

 

בסופו של דבר, בטריקת הדלת האחרונה, עזב הילד את העסק אך האב פסק מלרדוף אחריו וחיכה שזה יירגע וישוב בעצמו לעסק, וכך אכן קרה.

 

לאור זאת ​נלך צעד אחורה וננסה להבין את מקומם של ההורים בעסק המשפחתי.

ההורים השקיעו את מירב מרצם ועוצמתם כדי לבנות את ה"בייבי" שעובד כעת. ה"בייבי" במקרה זה הוא העסק המשפחתי. בשלב כלשהו נכנסו הילדים לעסק וכאן נדרשו ההורים לשיתוף פעולה ולאמונה ביכולת ילדיהם לעשות את עבודתם נאמנה.

כאן נשאלת השאלה, האם הצעד של כניסת הדור הבא לעסק הוא נכון מלכתחילה? האם אפשר לעבוד יחד ולהצליח כאשר קיים פער דורות שמשמעותו הסתכלות שונה על החיים מתוך חוויות שונות של כל דור?
 

התשובה היא לא תשובת "כן" או "לא", אלא מעט מורכבת יותר.

 

הערכה
הפער יכול להצטמצם ואף להיעלם אם וכאשר כל צד יעריך את הצד השני.

הערכה משמעותה, חוסר זלזול והתמודדות עם הנושאים שהשני מעלה. לא לפסול מיד, בגלל שזה שונה ממה שאני טוען אלא לנסות להילך במציאות בדרך שמציע הפסוק בתהילים: "מכל מלמדיי השכלתי".

מכל דור אפשר ללמוד, הצעירים מהמבוגרים וגם להפך, ולכן סובלנות והקשבה הן מילות המפתח כאן.

 

אבל למה זה לא קורה הרבה? למה קשה לנו לפגוש הקשבה ומתינות גם כלפי מי שחושב הפוך מאיתנו?

 

התשובה היא פנימית ומעט עמוקה ודורשת התבוננות. נתאר סיטואציה בה מישהו טוען משהו בניגוד גמור למה שאנחנו טוענים, וזה לא משנה אם אנחנו בסיטואציה של עסק משפחתי, זוגיות, בין אחים, או שכנים. 

כאשר מישהו טוען דבר כלשהו השונה מדעתי, מתעורר בנו פחד פנימי שמאיים עמוק בפנים על מי שאני, מאיים על מה שאני מייצג. אם ניקח את הדימוי הזה צעד נוסף, נאמר שזה דומה למצב שמישהו כעת "מוחק" אותי ומכאן ההתנגדות וחוסר הסבלנות לקבל את דעתו של האחר. אבל בפועל קורה משהו אחר, האחר לא מנסה למחוק אף אחד, הוא בסך הכל אומר את דעתו. לכן, זהו פחד שמתעורר ומפעיל לתגובה.
 

אם נחזור לסיטואצית הורים וילדים בעסק המשפחתי, אזי אם עולה הצעה / דעה שונה משלך, לא למהר לפסול. מה כן? לשאול הרבה שאלות סביב ההצעה כי יתכן ויש שם משהו בשביל העסק.

 


ביחד ולא לחוד

אחד הדברים המורכבים לרובנו (בכל שלב בחיים) היא קבלת סמכות.

 

הסמכות מיוחסת לאותה עוצמה הנמצאת מעלינו כמו: ההורים שלנו, המורים בבית הספר, המפקדים בצבא, או הבוסים במקום העבודה, עוצמה שאנו אמורים לקבל את מרותה.

בעסק משפחתי בו הורים וילדים עובדים יחד נוצר טשטוש בתחום זה כך שלעיתים אנו מוצאים כי לילד קושי בהתנהלות מול הסמכות בעסק, שבמקרה זה הם הוריו. לעיתים נגלה כי ההתנהלות מולם לא נוחה ואפילו קצת מורכבת ומסובכת. לא ממהרים לבצע את מה שההורים דורשים ודי עושים מה שרוצים.

 

זה לא מצב נח לכל הדעות ולכן יש לפעול כאן בכמה מישורים.

ההורים הם בסופו של דבר בעלי העסק

כמה קשה לביצוע אבל ההמלצה שלי היא להתייחס להורים כ"בוסים" בעסק ולהמעיט את מקומם כ"הורים" בזמן העבודה, וזאת למה? כפי שלא נגיד כל דבר לבוס שלנו בעבודה, גם מחשש למקום עבודה, אך גם ממקום של כבוד ויראה לסמכות, כך נפעל מול הבוס בעסק המשפחתי גם אם מדובר בהורים שלנו.

זאת אומרת שעצם היותם ההורים שלך לא מאפשר לך לפעול ולטעון כל דבר ללא עצירה וחשיבה!

כאשר חוצים את הגבול החשוב הזה, בהכרח מטשטשים גבולות חשובים אחרים בין ההורים לילדים אשר בסופו של דבר עלולים לפגוע גם בך.

פענוח השיחה

ההמלצה היא לנסות לפענח בזמן ויכוח או במצב של חוסר בהירות: מה הצד השני רוצה באמת!

האם הוא כועס על האיחור באספקה או אולי הוא עובד יותר מדי שעות בעסק ולא רואה את המשפחה?

האם הוא כועס וזועם על המחיר או אולי יש כאן סיפור של בונוס שהוא חושב שמגיע לו?

לפעמים כעס הוא ביטוי למשהו עמוק יותר שצריך לטפל בו. איך נדע מה באמת כואב, הרי אנחנו לא פסיכולוגים, נכון? שוב, הדרך היא לשאול שאלות, להתעניין בצד השני, לגלות התעניינות בו, לא להטיח. 

לפעמים לא נכון לנהל שיחה כזו במהלך היום, אז אפשר לקחת פסק זמן ולנהל אותה מחוץ לעסק, בפגישה של 1 על 1 בבית קפה כדי לבדוק לעומק במה דברים אמורים.

לקיחת אחריות

למרות שכאשר יש ויכוחים וחילוקי דעות יש ציפייה לבוא לקראת השני ולהיפגש באמצע, הרי שבמקרים כאלו יש סיכוי שאחד הצדדים ירגיש שעליו ללכת צעד אחד רחוק מהרגיל כדי למנוע פיצוץ.

האחריות היא גם על "המוזיקה" שמתנגנת בזמן הויכוח כדי שזו לא תגיע לאוקטאבות גבוהות וגם על הענייניות כך שלהט הויכוח לא יגרור כל אחד מהצדדים לנישות אישיות ולא רלוונטיות. פשוט? ממש לא, הרצון לקחת עמדת שותפות היא מורכבת בשלב הביצוע.

 


לסיכום, לאורך כל הפעילות העסקית המשותפת יחד מומלץ לזכור שיש לשני הצדדים פרויקט משותף שאותו צריך להזין ולהמשיך. כאשר צורת התייחסות לעסק מכילה בתוכה גם אחריות על היחסים הרי שמכאן תתאפשר צמיחה לכל הדורות הקיימים והבאים לאחריו.

בנוסף אולי תרצו לקרוא:

בנוסף אולי תרצו לקרוא:

בנוסף אולי תרצו לקרוא:

הצטרפו לניוזלטר והתעדכנו בכל מה שקורה בעולם העסקים המשפחתיים

ד"ר חדוה יוסף

  ייעוץ לעסקים משפחתיים

054-9039990

  • Flipboard
  • LinkedIn - Black Circle
  • Facebook - Black Circle
  • Google+ - Black Circle
  • YouTube - Black Circle
  • Pinterest - Black Circle

 

    2010-2019 - Hedva Yosef