דף הבית  >  מרכז ידע  >  תקשורת וקונפליקטים > כלים פרקטיים

כלים פרקטיים לפתרון סכסוכים בעסק המשפחתי

כאשר אנחנו נמצאים בסכסוך אנחנו מרגישים לא נוח.

 

לא משנה מיהו האדם ממול, אם אלו הם הילדים, ההורים, השכנים, בן הזוג, או כל אדם אחר. בכל מקרה אנחנו מרגישים מאוד לא נוח.

זו לא תחושה נעימה. היא מזיזה אותנו ממקום שנוח לנו עם עצמנו למקום פחות נוח, מקום של "זה לעומת זה".

 

בגילאים צעירים, כאשר יש לנו פחות כלים להתמודדות, אנחנו נחקה את המבוגרים בהתנהגותם במצב שכזה. כי אז או שנבכה, נצרח, נצעק, נרביץ, נשתוק, הכל נעשה כדי להרגיש טוב יותר.

 

כשאנחנו מתבגרים, הופכים חלק מהכלים הללו ללא רלוונטים בסביבה חברתית - תרבותית ולכן אנחנו נוטים לסגל הרגלים אחרים.

מה הקושי הגדול במצבים שכאלו?

קונפליקטים קורים כל הזמן ולכן הם בעצם רצף של ארועים בחיי האדם.

 

קונפליקט הוא מצב שבו אני לא מסכימה בסוגיה מסוימת עם הצד השני, אנחנו רואים את אותה סוגיה בעיין שונה, אבל... צריכים להמשיך ביחד. וכאן הקושי הגדול.

כאשר אני לא מסכימה בסוגיות ביטחוניות עם מי שגר רחוק ממני, נניח בארה"ב, זה פחות יפריע לי כי אני לא רואה אותו. לא שומעת. לא מתמודדת עם מי ששונה ממני במחשבה. אבל, כאשר אני לא מסכימה בסוגיות הללו עם מי שגר באותו בית איתי, זה כבר קשה יותר. אני רואה כל יום את מי שחושב אחרת ממני ורוצה לפתור את הבעיה שונה ממני.

עוד דוגמא.

אבל הפעם בהקשר לעסקים משפחתיים.

 

אם אני, כבעלת עסק, רוצה להיכנס לשוק מסוים ולהתרחב בו, ובן הזוג מתנגד לכל שינוי בעסק, הרי דעותינו מנוגדות האחד לשניה. וזהו מצב של קונפליקט.

דעותינו השונות ממחישות לנו כל יום שאנחנו שונים ואנחנו רוצים לפתור קושי מסוים בצורה אחרת. ולמה זה לא פשוט? כי זה מאיים על צורת החשיבה שלי, על מי שאני, ושם אותי בעמדה שאולי אני לא צודקת, ואולי אני לא תופסת בצורה נכונה את המציאות.

אבל כשמנהלים עסק משפחתי אי אפשר להחזיק את המצבים הללו לאורך זמן כי הם פוגמים בעסק, ולכן כדאי שנלמד כיצד לנהל את הקונפליקטים כאשר הללו צפים ועולים על פני השטח.

כיצד מנהלים קונפליקטים בעסק משפחתי?

מכיוון שכבר ציינתי שהללו עלולים לקרות מספר רב של פעמים, הרי שכדאי שנלמד לנהל אותם.

בתוך תהליך של ניהול הקונפליקטים קיימים מספר שלבים ממולצים שאם מקיימים את חלקם או אף את כולם ניתן להשיג שליטה טובה יותר בניהול הקונפליקט, שליטה טובה יותר מהמצב הקודם. 

מודעות עצמית

זהו הפתרון להרבה קונפליקטים עוד לפני שנוצרו.

למה הכוונה?

 

זוהי, בעצם, היכולת להתבונן בתוך עצמך ולהכיר מהו סט התכונות שמאפיין אותך. אבל לא רק. זוהי גם היכולת להבחין מהן התכונות, או המצבים, אשר נמצאים אצל אחרים, שמעוררים אצלך תגובות "שליליות" כמו כעס, חרדה, רוגז, שנאה.

 

ברגע שמודעים לתכונות הללו, אפשר לרוב לצפות מראש מה תהיה התגובה, ומכאן, לא להיות מופתעים ולשלוט בתגובה.

טיפוסים "חמים"

אם אתם או מי שמולכם הוא מהטיפוסים שחמתם עולה להם מהר ("בסלנג: מתחממים") כדאי לדבר אל הצד השני בצורה רגועה כאילו הוא אינו כועס.

 

אם אין זה הזמן בגלל ששני הצדדים לא רגועים אז כדאי לדחות את השיחה למועד אחר.

סביבה פרטית

לנהל את השיחה בסביבה פרטית, רק שני אנשים, בלי צורך בצופים מהצד.

כאשר הויכוח מתנהל בלהט הדברים, לא תמיד אפשר לבקש מה"קהל" לזוז הצידה. אבל אם אנחנו אחרי שלב הכעס, או מראש לא נכנסים לכך, אפשר פשוט לנהל את השיחה שלא בנוכחות אנשים אלא בצד, או בחדר סגור.

 

כאשר יש אנשים שמתבוננים ולא משתתפים, יש תחושה שאנחנו שחקנים בסרט, וככאלה לא תמיד נתנהג כמו שאנחנו באמת רוצים להתנהג.

הקשבה

להקשיב זה, בן היתר, לתת לצד השני גם "לשחרר קיטור". במצב שכזה לא נפריע, לא נקטע, וגם לא נשפוט.

 

לתת לדברים לצאת כמו שהם.

 

לפעמים רק הפעולה הזו מסייעת לצד השני להבין את הדברים בצורה שונה ממה שהוא תפס אותם.

עצם אמירת הדברים והוצאתם החוצה מאפשרת לו בין היתר גם להכניס כעת מחשבות אחרות, טובות יותר והגיוניות יותר.

 

התעניינות על ידי שאלות

שאלות עוזרות להבין טוב יותר את הצד השני. לא שאלות של כן או לא אלא שאלות פתוחות יותר.

דוגמא לשאלות פתוחות שמתחילות במילים "כיצד" או "מדוע" עוזרות להבין טוב יותר את הצד השני.

 

גם השאלה "למה" אבל עם טון של התעניינות, יכולה לסייע, אבל "למה" עם טון ביקורתי יוצרת מצב של מגננה מהצד השני.

שאלות מקדמות

מה שחשוב הוא שהנושא השנוי במחלוקת יפתר אבל גם שארגיש טוב יותר עם האדם שאיתו אני במחלוקת.

לכן שאלות מקדמות יוצרות תחושה של שיתוף פעולה.

דוגמא לשאלות מקדמות:

"מה אנחנו יכולים לעשות כדי לפתור את המצב?"

"מה אתה מציע כדי לפתור את המצב?".

 

ההמלצה היא ששני הצדדים ינסו לראות כיצד הם צועדים אחד כלפי השני כדי לפתור את הבעיה. הרצון לפתרון צריך להיות של שני הצדדים ולא רק באחריותו של צד אחד.

 

תקופת צינון

לפעמים, למרות הכל, הדברים לא זזים, והצד השני נמצא במצב של מגננה או קיפאון.

אפשר פשוט לקחת הפסקה, כמה ימים של "לחשוב על הנושא" ואז לחזור לכוחות מחודשים לסבב חדש עם יצירתיות  לפתרון הבעיה.

בהצלחה!

 

בנוסף אולי תרצו לקרוא:

בנוסף אולי תרצו לקרוא:

הצטרפו לניוזלטר והתעדכנו בכל מה שקורה בעולם העסקים המשפחתיים

ד"ר חדוה יוסף

  ייעוץ לעסקים משפחתיים

054-9039990

  • Flipboard
  • LinkedIn - Black Circle
  • Facebook - Black Circle
  • Google+ - Black Circle
  • YouTube - Black Circle
  • Pinterest - Black Circle

 

    2010-2019 - Hedva Yosef